יום שני, 12 בדצמבר 2016

בס"ד


מי אני?

קוראים לי אסתר וינברגר  כיום בת 31
בעברי למדתי אקופונקטורה במכללת אלימה באור הגנוז התמחיתי כמה שנים ועם הזמן הבנתי שדיקור הוא "לא בשבילי " תמיד חיפשתי דרכים איך לטפל ברגש ,איך לצאת מטראומות ואמונות שהגבילו אותי בחיים שנים ! ולצערי לא מצאתי את מה שחיפשתי בדיקור.
אך תמיד האמנתי וידעתי בתוכי שהייעוד שלי הוא להיות מטפלת !
וככה התפללתי לקב"ה בעודי מחפשת את עצמי למצוא את השיטה שתטפל ברגש כי אני מאמינה שהכל מתחיל מהבפנים שלנו .
למעשה כל מה שאנחנו פועלים בעולם כל מה שמגיע אלינו סיטואציות בחיים ,טראומות,מחלות מגיעים מהאמונות הפנימיות שלנו על עצמנו ועל העולם.
העולם הוא כמו מראה ,הוא השיקוף המושלם לפנימה שלנו ! מה שאנחנו מרגישים פנימה זה מה שאנחנו מושכים אלינו לדוגמא : אם מישהי לא מעריכה את עצמה בכלל יש סיכוי גדול שהיא תמשוך גבר "שיתעלל" בה פיזי או נפשי .
אדם שהולך עם אמונה שהוא דחוי כל צחקוק קטן כל התעלמות מהסביבה "יאמת " לו את האמונה הזאת "אני דחוי לא רוצים אותי" וכן על זו הדרך.
ככה העולם פועל .

איך הגעתי לTAT?

בשנות העשרים שלי עברתי משבר בחיי שההתמודדות איתו נמשך 5 שנים הגעתי למטפל שטיפל בשיטה
ומשם גיליתי את המורה שהביא את הטיפול לארץ אליעזר ספטר .
טופלתי ע"י אישתו חווה שסיפור חייה הוא מעורר השראה ורק מראה מה כוחה של אישה.
במקביל לטיפולים למדתי אימון אישי יהודי במכללת כוונה אך גם שם לא מצאתי את מקומי.
עם הזמן התחברתי מאוד לשיטת הTAT והחלטתי ללמוד אותה בעצמי ,כשהתחלתי לטפל מצאתי כמה השיטה נכונה לי ויותר מזה כמה היא נועדה לי וחיכתה לי שאגלה אותה אני מרגישה שאני והשיטה הם אחד ממש והיום הTAT היא חלק בלתי נפרד ממני (לא רואה את חיי בלעדיה) ואיתה נועדתי לטפל ולעזור לכל מי שזקוקה לעזרתי .
התהליך שעברתי עם השיטה היה עוצמתי אמיתי והכי חשוב מחובר לבורא עולם שהריפוי הוא ממנו!
ניקיתי כ"כ הרבה דברים מתוכי ועדיין מנקה ב"ה  זו עבודת החיים  אבל עבודה בדרך מהנה ומשחררת.
אני כמו ילדה קטנה וסקרנית שמגלה עוד דבר על עצמי ועוד דבר וכ"כ נהנית מהריפוי הזה ,נפעמת מהשינויים שנעשו בי ובמטופלות שלי כל אחת במסע שלה .
אני מאמינה גדולה של השיטה הזאת ,מאמינה בריפוי העמוק שלה והשחרור שהיא נותנת להיות מי שאנחנו באמת.


 
בס"ד

 

מהו TAT?


TAT היא טכניקה שמשמשת לשחרור חסימות ודאגות, מצוקה טראומטית, אמונות שליליות והפחתת תגובות אלרגיות .
השיטה נוגעת בהקשרים שיש בתת מודע בנוגע לטראומה ומשחררת  אותן .
הדבר נעשה בעזרת נגיעות עדינות  בנקודות חשובות באזור הראש תוך מיקוד המחשבה במשפטים מסוימים.
במהלך הטיפולים רוב המטופלים מרגישים שלווה, הסתכלות חיובית, שחרור, כוח ובטחון עצמי.
שיטת TAT היא פשוטה ויעילה, ומספקת שלווה, רוגע, בריאות והעצמה תוך דקות.

ממציאת ה- TAT

(Tapas Acupressure Technique)
טאפאס למדה אקופנקטורה בקליפוניה ובשנת 1993 פיתחה את שיטת הTAT
טאפאס סללה דרך חדשה להפסיק מתח טראומטי תגובות אלרגיות ותפיסות מוגבלות
היא פיתחה עבודה קלה ומהירה על טראומות בלי צורך לספר עליהם הרבה או לחיות אותם מחדש.
עד היום כמות המטפלים בשיטה רק הולך ומתעצם מה שמראה שהשיטה אכן עובדת.
שיטת TAT היא יהודית, הן במקורו והן במהותו. טאפאס פלמינג היא יהודיה,
והטכניקה של השיטה מקבילה לנקודות על הגוף המשמשות את מקום התפילין, ושימת ידיים כמו "בקריאת שמע"
 

Image result for tapas fleming

יום חמישי, 8 בדצמבר 2016

בס"ד
הרצון בביטוי עצמי הוא רצון עמוק ואמיתי להוציא את עצמנו החוצה לעולם ,
הוא רצון שיראו אותנו
הוא רצון להרגיש משמעותיים
הוא רצון להרגיש מיוחדים
הוא רצון לקבל את ה"אישור"
לתת לקול שלנו להישמע
לתת לגוף שלנו לנוע בלי שום פחד של "מה יגידו" ,פחד "שיצחקו עלי"
לתת לכל האישיות שלנו ביטוי אמיתי ועמוק בעולם הזה
זה למעשה אחד הרצונות העמוקים שיש לאדם בעולם הזה
חלקנו לוקחים את זה למקום של רצון מאוד חזק לעשות משהו משמעותי ,להשאיר חותם בעולם .
חלקנו רוצים רק את ההבעה שיקשיבו לנו ,יתנו לנו לדבר ,יעריכו אותנו , להרגיש שייכים.
ואולי הכל  ביחד.
בדר"כ האנשים שהכי זקוקים לביטוי עצמי הם דווקא האנשים הרגישים!
הצורך העז בביטוי היצירתיות בוער בהם ! הקושי מתחיל כאשר הילד\ הילדה הרגישים גדלים בסביבה שלא נותנת להם לבטא את מי שהם
סביבה ביקורתית, מאשימה, דוחקת, גם משברים וטראומות בדר"כ "עושים את העבודה" וזה גורם בדר"כ לילד להיסגר רגשית  דבר שמותיר בו פחד להיחשף ולהביע את עצמו ורגשותיו ,ילדים כאלו נוטים לחולמנות הם מוצאים נחמה בדמיונם המפותח ,ויוצרים עולם משלהם שלא נזקק לאף אחד, או להיפך יש ילדים שעושים "דווקא" ,שמחפשים תשומת לב בכל מיני דרכים שונות ומשונות ולפעמים אפילו פוגעניות .
במה זה מתבטא?
סגירות רגשית, התפרצויות זעם,כעס, ילד לא שמח, ביישנות ,פחד להיחשף,ילד מתבודד, ילד מרוחק, חולמני, ילד שמנסה לרצות כל הזמן ,"מרחף" ,בוהה, בעיות בדיבור,למעשה אין סוף לתופעות שנגרמות  מביטוי עצמי-רגשי חסום.
לכן רצוי בתקופות הילדות של הילד לקחת אותו לטיפול מכל סוג שהוא ולעבוד על הבעיה כאשר היא "טרייה" ולשחרר את הטראומות במקום אך מה קורה שהילד מתבגר והופך למבוגר בלי טיפול?
ובכן המצב הוא יותר מסובך כי הטראומות נכנסו כבר עמוק פנימה ועזרו לעצב את אישיותנו לשחרר אותן יהיה יותר קשה ובנוסף זה לא רק לשחרר טראומות אלא ממש ליצור שינוי באישיות שלנו ,להטביע בנו טבע חדש וזה לא פשוט בכלל ,למעשה זו עבודה של חיים וזה בסדר הכל אפשר לשנות! השאלה כמה רצון יש לנו .
אני בטוחה שרוב המבוגרים היום כהורים לילדים הרבה יותר מודעים למצב הילד ועוזרים לתת לו כלים להתמודדות אחד מהכלים זה טיפול
אז איך טיפול TAT יכול לעזור במצב כזה?
TAT עוזר לחשוף את ההקשרים שנקשרו בתת מודע בנוגע לטראומה ולשחרר אותם ,רגשות שעולים עם הטראומה התחושה שמתלוות להם הטיפול משחרר .
וברגע שזה משתחרר הבנאדם משוחרר יותר ,אוהב יותר, פתוח יותר, ומקבל יותר את עצמו- כאשר זה קורה האדם יותר מצליח לבטא את עצמו ותחושותיו , למעשה נוצרת זרימה אנרגטית מחודשת בגוף כי הטראומה זה משהו תקוע בגוף היא תוקעת את האנרגיה באותו מקום וברגע שהיא משתחררת האנרגיה בגוף יכולה להגיע גם למקום הזה שהשתחרר ולנוע בתוכו .
זה נפלא! זה אמיתי וזה קורה!
נפלאות הTAT



 

יום שישי, 2 בדצמבר 2016

בס"ד
יאיר (שם בדוי) בן ה5 נכנס  לחדרי כועס ופגוע מאחיו הגדול בן ה10
"הוא לא אוהב אותי אמר" בבכי קורע לב
יאיר חווה לפני פחות משנה גירושים של הוריו מאז הוא נתקף התקפי זעם חוזרים ונשנים על כל דבר קטן שעיצבן אותו
הוא לא הצליח להשתלט על הזעם ,והתסכול שפקד אותו .
ישבתי לידו ודיברתי בקול חרשי אתה רוצה לספר לי מה קרה?
"אח שלי כל הזמן אומר עלי דברים וצוחק ממני ,הוא תמיד משחק יותר עם לירון (האח הקטן) ואיתי לא ,והוא עושה את זה בכוונה" "הוא לא אוהב אותי" אמור בקול בכי .
ליבי יצא לקטן הזה כל מה שהוא מחפש בעולם זה אהבה ורוב חוויותיו מאז הגירושים הם חוויות דחייה .
התחלנו לעשות את הTAT ביקשתי ממנו לשים את הידיים בתנוחה והתחלתי להגיד לו את המשפטים
אצל ילדים המשפטים עובדים מהר מאוד! נפשם מאוד נקייה לא כמו מבוגר שעבר חוויות שהותירו בו כמה וכמה מחסומים ולכן העבודה היא יותר גדולה.
הוא צחק כאשר שם את הידיים "מה זה אסתר? " שאל אותי .."זה מוזר.." אתה צודק אמרתי זה קצת שונה אבל אחרי זה אתה תרגיש יותר טוב ...זה סוג של משחק.."משחק? השיב ..."כן משחק אני אומרת משפטים ואתה רק מקשיב להם"
הוא עדיין חשד בעניין אבל די זרם איתי:)
לאחר המשפט הראשון הבחנתי שהוא כבר לא במקום עצוב ניכר לעין שמשהו בו השתחרר .
 שאלתי אותו האם אתה עדיין כועס? הוא השיב לי "כן" "קצת"
מה עוד כואב ? "שהוא לא רוצה לשחק אתי" ענה
ושוב הכנסתי אותו לתנוחה ואמרתי את המשפט , הוא הוריד ידיים תוך שניות וכבר היה מחויך
אתה עדיין כועס? "לא" השיב  התשובה הייתה לי די ברורה עוד לפני שנענתה חייכתי
המשכתי למשפט השני  ותוך שניות הוא הוריד את הידיים וכבר נראה משוחרר לגמרי אחד הסימנים שהעידו על כך היה החוסר רצון שלו להמשיך לשבת הוא רצה לזוז וכבר תר בעיניו אחר משחק " מה זה הדפים האלו אסתר"? שאל אותי
"אולי נצייר?"
חייכתי ידעתי שהטיפול הצליח ... הוא היה משחורר לגמרי
נפלאות הTAT אין דרך ממשית להסביר איך זה עובד אבל זה עובד :-)
 

יום רביעי, 9 בנובמבר 2016

בס"ד
משהו קטן שאפשר ללמוד מרחל אימנו
רחל חשבה כל הזמן שהיא תתחתן עם יעקב הכל הוביל למקום הזה ,ככה היה נראה שיהיה ...אבל לפעמים הוייז משנה מסלול..
ביום החתונה אחרי שיעקב עבד עבורה 7 שנים תמימות ,הגיע הרגע והיא לובשת שמלת כלה ומוכנה לחופתה שטוותה אותה כל השנים במחשבותיה, רצונותיה, הרגשותיה ,תפילותיה והנה היא שומעת שלאה נקראת לעלות ע"י אביה ומבינה..
עכשיו רחל בדילמה של חייה האם לוותר על יעקב בחיר ליבה לטובת אחותה? או לעשות מעשה?
האם להישאר כל חייה עם הבושה והלבנת פנים שלאה תעבור ?
או לתת ללאה את הסימנים?
בנקודה הכ"כ עדינה ושברירית הזאת רחל אימנו מחליטה החלטה של מסירות נפש
"אם אין אני כדאי שיבנה העולם ממני ,יבנה מאחותי" (תנחומא,ויצא )
אם אני לא ראויה שהשבטים יצאו ממני אז שיצא מאחותי ! איזו גדלות נפש! רחל מוותרת על עצמה מבחירה מוותרת על חלומה רק שבשביל שאחותה לא תתבייש כי היא יודעת אם אני אנשא ואצטרך" לקחת על הגב" כל חיי את הבושה של אחותי משהו בנישואין האלו לא מתוקן הם לא מתחילים ברגל הנכונה  .
רחל מבינה שהיא נקראה לנסיון
מה היה הנסיון? לקבל שגם אם עד עכשיו חשבתי בדרך מסוימת ופתאום הדרך מתערערת לי אני מרפה אני משחררת את המקום ושמה מבטחי בה' שהוא זה שמוביל אותי והוא יודע מה נכון בשבילי הקב"ה יראה לי את הדרך!
לשאול מה ה' מבקש ממני עכשיו?, בנסיון הזה?
זה הכי קשה להחזיק כשאין מעקה ,להישען שאין משענת , דווקא עכשיו בזמן מר חשוון ,שהימים מתקצרים והחושך מתחיל לגבור ,אורות החגים רחוקים מאיתנו ,ואנחנו כמו רחל אימנו בדרך...רחוקים ואבודים בחושך גובר וחוסר וודאות והיא במעשה הזה הזריקה לנו לדנ"א את הכוח הזה להרפות לשחרר את המקום ולראות עכשיו ה' לאיפה אתה מוביל אותי וללכת בדרך הזאת בבטחה ,באמונה שה' יודע מה נכון בשבילי ... והיא נתנה את הסימנים וויתרה..ויתרה על החלום שלה ופנתה לדרך חדשה אבל ה' לא שכח אותה "ואמר לה הקב"ה את שתקת חייך ,בזכות אותה שתיקה זוכרך אני שנאמר ויזכור ה' את רחל"(תנחומא ויצא,)
היא יותר מכולם נמצאת איתנו במקומות החשוכים אך ניתנה לה הבטחה  "מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה ...ושבו בנים לגבולם" יושבת בחלון ועדיין מחכה לנו עם ישראל עד שנשוב הביתה . אמא רחל נפטרה בדרך אם הדרך... יום שבת י"א חשוון זהו יום פטירתה יום ששבים לאמא , זהו גם יום מסוגל לחיזוק הקשר ותיקונו בין אימהות לבנות
הדליקו נר לכבודה ובקשו ממנה את הכוח להרפות, להאמין ולשוב הביתה.
בס"ד

מתכון מעולה ללחם שיפון!!!

חצי קילו קמח שיפון מלא
חצי קילו קמח לבן רגיל
כף גדושה מלח
כפית סוכר
שקית שמרים טריים
כ3 כוסות מים
כוס גרעיני חמניה ודלעת


אופן ההכנה:
נפו את הקמחים ,הוסיפו שמחרים סוכר ואת הזרעים ,ערבבו עם המים ואז תוסיפו את המלח ,כי מלח הורג שמרים.
לושו טוב והשאירו להתפיח במקום חמים כשעה .
הקמח שיפון יותר קשה ללישה מהקמח הרגיל אז לא להיבהל ...
צרו כמה כיכרות (לי יצא 3) ותחרצו עם סכין פסים באלכסון (כמו שרואים בבאגט)
שימו אותם על תבנית משומנת וכסו במגבת להשאיר להתפחה לעוד שעה במקום חמים.
להכין את התנור כחצי שעה לפני עם תבנית פיירקס עם מים להניח אותה בתחתית התנור ,לחמם את התנור כחצי שעה על חום של 200 מעלות.
אפשרי להבריש את הכיכרות עם ביצה או פשוט למרוח שמן.
ולהכניס לאפייה של כ-40 דקות
כאשר הלחם מלמעלה קשה  כנראה שהלחם מוכן
בתיאבון!
 

יום שלישי, 25 באוקטובר 2016

שלום לכולם רציתי לדבר על חתונות ...
אז ככה חתונה זה עסק יקר ידוע לכולנו ....אני שהתחתנתי החלטתי שיש דברים שאוכל לעשות בעצמי מאחר ואני חובבת יצירה ...ויש דברים שאפשר לצמצם את העלויות ועדיין להתחתן עם הרבה יופי ושכל האורחים יצאו מרוצים!
אז ככה נתחיל מהאולם ...לא תמיד צריך לבחור את האולם הכי מפוצץ ...להיפך אני חושבת שצריך ללכת יותר לאולמות "נשכחים" אני במקור מטבריה ובשנים האחרונות מספר האולמות עלה בצורה ניכרת!
אני ובעלי דתיים לכן זמן ההיכרות בינינו היה קצר חצי שנה עד שהתחתנו ולא רצינו לחכות וכך הגענו למצב שהחתונה הייתה צריכה להיערך בחודשים הכי חמים "עונת החתונות " זה נקרא .
והמחירים היו בשמיים! תוך כדי חיפושים הרבנית שלי הציעה לי אולם שמאוד נשכח עם האולמות החדשים שצצו ...נעשו בו אירועים אבל לא כמו בימי הזוהר שלו והאמת שגם בקושי זכרתי אותו....
הוא נקרא "חוף התכלת" זה אולם וגם גן אירועים שבעצם בימי הקיץ הוא גם חוף(מרוויחים מכל הכיוונים) בהתחלה עיקמתי פרצוף (למה אני צריכה להתפשר?) וגם המנה הייתה יחסית לאולמות השניים בסדר...אז האוכל...
והחופה הייתה על הים זה היה מאוד מפתה אז החלטנו ללכת על זה, הגענו לטעימות והאוכל היה ממש טעים ובשפע!! הם רוצים קליינטים אז הם מושכים לא כמו אולמות מבוקשים שלא ממש משקיעים כי יש להם מלא לקוחות
ואני חייבת להגיד האירוע היה מושלם!! האוכל היה טעים ובשפע שזה הכי חשוב לאורחים בינינו..:)והם גם אמרו לי שהיה טעים:))
החופה הייתה על הים בשקיעה והרבה אנשים אמרו לי שזו הייתה אחת החופות הכי יפות שהם ראו! , מהאולם הייתה יציאה לחוף ושם מי שלא התאים לו הרעש באולם ורצה קצת שקט יכל לצאת החוצה ולהירגע קצת מול הים או לשבת בדשא ! החתונה הייתה  כל כך באוירה טובה!
אפילו בעלה של חברה שלי שבדר"כ לא שם לב לדברים האלו מאוד התלהב!
היה כל כך שמח וזה הצחיק אותי שדווקא התזמורת שבה הכי השקעתי וזו בהחלט הייתה השקעה !! איכזבה אותי מאוד...לצערי
אבל!! היה שמח!! ברוך ה' !